סיבוכי ברית-מילה נדירים בישראל וברוב המקרים קלים וברי-תיקון. נראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה על ידי מוהל למילה על ידי רופא.
ד"ר יעקב בן-חיים1, ד"ר פנחס מ. לבנה2, ד"ר יוסף בנימיני1, ד"ר בנימין הרדק4, ד"ר דוד בן-מאיר2 וד"ר יורם מור3 מילות מפתח: ברית-מילה, סיבוכים, דימום
(חלק 1)
תקציר
רקע: בישראל כמעט כל הילדים עוברים ברית מילה בתקופת הינקות. את המילה מבצע בדרך כלל מוהל,בהתאם למסורת, אולם לאחרונה גוברת הנטייה בקרב משכילים חילונים להעדיף ניתוח בהרדמה מקומית על ידי רופא.
מטרות: הערכת השלכותיו של התהליך והשוואת שיעור הסיבוכים של מילה על ידי מוהל עם שיעור הסיבוכים של מילה על ידי רופא.
שיטות: ב-2001 נתגלו סיבוכים הקשורים במילה אצל 66 מתוך 19,478 הזכרים שנולדו בארבעה מרכזים רפואיים בישראל. כל הילדים נימולו בתוך הקהילה במסגרת שאינה רפואית. המטופלים עברו הערכה רפואית באופן דחוף בעקבות סיבוכים מיידיים, או על פי בחירה במרפאות חוץ מאוחר יותר. בזמן ההערכה הראשונית נתקבל מידע מתוך שאלון מפורט על המוהל, המילה והסיבוכים שלאחריה.
תוצאות: כל התינוקות נימולו בשלב מוקדם של הינקות, בדרך כלל ביום השמיני לחייהם (בהתאם להלכה היהודית). ב-55 מקרים (83%) מוהלים מלו את התינוקותכחלק מטקס ברית-מילה, בעוד שרופאים מלו 11 תינוקות (17%). לאחר המילה נתגלה דימום חמור ב-16 מקרים (24%), וב-8 מתוכם היה צורך בתפרים. בנוסף, מצאנו שני מקרים של זיהום בפצע ומקרה אחד של קטיעה חלקית של העטרה על ידי המוהל. השכיח ביותר מבין הסיבוכים המאוחרים היה עודף ערלה: 38 מקרים (57%); בקרב 5 ילדים (7.5%) התגלה תסביב הפין ולארבעה ילדים (6%) היה מחסור בעור, פימוזיס (היצרות ערלה) וציסטות כלואות. ההערכה היא שהשיעור הכללי של סיבוכי ברית מילה הוא 0.34%.
מסקנות: סיבוכי ברית-מילה נדירים בישראל וברוב המקרים קלים וברי-תיקון. נראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה על ידי מוהל למילה על ידי רופא.
IMAJ 2005;7:368-370
מילה היא ההתערבות הכירורגית הנפוצה ביותר, והיא מבוצעת במסגרת שאינה רפואית בתוך הקהילה, בקרב מיליוני ילדים זכרים בכל שנה, בכל רחבי העולם. מילה בינקות עודנה סוגיה שנויה במחלוקת, אף כי הוכח שביכולתה למנוע זיהומים בדרכי השתן אצל תינוקות וגם למנוע את סרטן הפין שעלול להתפתח בשלבים מאוחרים יותר בחיים. מקצת החששות מן המילה קשורים באפשרות של ירידה ברמת הרגישות של הפין וברמת העונג המיני, ובאפשרות של סיבוכים העלולים לנבוע מתהליך המילה עצמו. בדרך כלל אין אינדיקציה רפואית למילה והיא מתבצעת בשל סיבות דתיות, תרבותיות או אסטטיות בקרב יהודים, מוסלמים, אפריקאים, אבוריג'ינים ואף נוצרים אמריקאים רבים [1,2]. לפי נתוני U.S National Center of Health Statistics[3] 61%מהבנים שנולדו בארה"ב ב-1987,נימולו. המילה נפוצה בשיעור נמוך יותר בארצות אחרות, בעיקר צפון אירופה, אסיה ואמריקה הדרומית והמרכזית. כ-48% מכל הזכרים בקנדה נימולו ורק 24% מהזכרים בבריטניה [4].
ברית המילה היא חלק מהדת היהודית משחר ימיה, לאחר שאברהם מל את בניו, יצחק וישמעאל, וגם את עצמו, לפי מצוות אלוהים. שיטת המילה היהודית נמצאת בשימוש זה אלפי שנים והיא עוברת מדור לדור. המילה מבוצעת בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע שאינם רופאים והשיטה נותרה ללא שינוי במשך שנים. זכרים ישראלים עוברים ברית מילה בינקותם. המילה מתבצעת בדרך כלל על-ידי מוהל, בהתאם למסורת, אולם לאחרונה גוברת הנטייה בקרב משכילים חילונים להעדיף ניתוח בהרדמה מקומית על ידי רופא.
אף על פי שאורולוגי ילדים מעורבים רק בחלק מזערי במילה של הנולדים, הם הרופאים אליהם פונים בכל מקרה של סיבוכים הקשורים במילה. אורולוג ילדים נתקל בדרך כלל במקרים אלו במסגרת חדר המיון או במרפאות חוץ. הכשרת המוהלים בישראל והפיקוח עליהם הוא באחריות משרד הדתות והבריאות. מי שעובר קורס הכשרה מיוחד, הכולל הרצאות, בחינות וניסיון מינימאלי, מקבל תעודה. עם זאת, הכשרה זו אינה חובה ולמוהלים רבים אין תעודה. מוהלים חסרי הכשרה רפואית הם אלה המבצעים את רובן הגדול של בריתות המילה. בדוח זה של מחקר האורך הרב-מרכזי שביצענו נתאר את הסיבוכים המתרחשים עקב ברית מילה.
